"מ ד ר ש ת   י ר ו ש ל י ם"   ל ע ו ל י ם

תכנית "קהילה – לומדת" לדוברי רוסית

א. רקע

"מדרשת ירושלים" שעל יד מכון שכטר למדעי היהדות עוסקת בחיזוק הזהות היהודית והידע היהודי של עולים מארצות חבר העמים (בריה"מ) ומארצות נוספות. פעילויות המדרשה בתחום זה החלו בשנת תש"ן כהיענות לאתגר החינוכי שהציב גל העלייה המיוחד מארצותהגוש הסובייטי לשעבר.

גישתה החינוכית של מדרשת ירושלים משלבת לימוד מסורתי ואקדמי, אוירה פתוחה ומחויבות ציונית, ומושכת עולים רבים הרוצים ללמוד על המסורת והתרבות היהודית.

מאז שנת תש"ן קיימה המדרשה (המחלקה לעולי בריה"מ לשעבר) מגוון של פעילויות,קורסים שנתיים וסדנאות לעולים, במרכזי לימוד שהוקמו בקהילות מסורתיות ובמתנ"סים ברחבי הארץ. המדרשה פועלת בערים הגדולות, בשכונות, וביישובים בהם יש ביקוש ללימודי התרבות והמסורת היהודית בין העולים. רשימת היישובים בהם פעלנובשנים האחרונות מדברת בעד עצמה וכוללת מלבד שלש הערים הגדולות (ירושלים, ת"א וחיפה) את המקומות הבאים: צפת, נהריה, כרמיאל,נצרת, עפולה, קריית ביאליק, קריית אתא, צור שלום, נשר,נתניה, כפר סבא, רעננה, פתח-תקווה, בית שמש, מעלה-אדומים,קרית-ארבע, רחובות, ראשון לציון, אשדוד, אשקלון, באר-שבע, מצפה-רמון ואילת וכןבמספר מתנ"סים בשכונות ירושלים.

מספר הקורסים הכוללנע בדרך כלל בין 30-40 קבוצות לימוד בסגנונות שונים ופרטים מדוייקים ואקטואליים למועד זה ניתן למצוא באתר האינטרנט שלנו בשפה הרוסית. מרבית הקורסיםמבוססים על מפגשי לימוד שבועיים לאורך כ- 40 מפגשים במשך השנה, כאשר בכל קבוצה לומדים בין 20 ל- 70 משתתפים. הקורסים פתוחים לכל מאן דבעי, גברים ונשים, חילוניים ודתיים (כולל לא-יהודים), ללא שוםתנאי מוקדם, פרט לסקרנות טבעית ויכולת להתמודד עם טקסטים מעולמה של התרבות היהודית.

מדי שנה נפתחים מוקדי לימוד נוספים, בהתאם לאפשרויות התקציביות העומדות לרשות הפרויקט.

ב. עקרונות הפעולה של המדרשה, בהדגמה על פרויקט "קהילה לומדת" לדוברי רוסית:

בעקבות הניסיון שצברנו במהלך שנות פעילותנו, אנו מציעים מודל פעילות המבוסס על העקרונות הבאים:

1. הוראת קורסים: ציבור העולים המתעניין בהרחבת והעמקת הידע בתחומי התרבות היהודית-ישראלית ידוע כבעל רמה אינטליגנטית גבוהה וסקרנות אינטלקטואלית. מתוך כך מושם דגש על איכות ההוראה ועל הרמה והמתודה האקדמיים, תוך הדגשת המגע הבלתי אמצעי עם מקורות טקסטואליים אותנטיים של התרבות היהודית לדורותיה (מקרא, מדרש, תלמוד, ספרות ימה"ב, ספרות העת החדשה). סגל המורים נבחר בקפדנות, הן מבחינת הרקע האקדמי שלו (כולם בעלי תואר שני ומעלה) והן מבחינת יכולת הוראה מול אוכלוסיית היעד.

2. לימוד חווייתי (מיל"י): הקמנו רשת של מועדוני לימוד התרבות היהודית בדרכים בלתי פורמאליות, עבור צעירים וסטודנטים. מועדונים אלה, המכונים מיל"י (מדרשת ירושלים ללמידה יצירתית) מבוססים על משחקים אינטלקטואליים בז'אנרים שונים, כאשר הדגש הוא על שאלות מתחום התרבות היהודית ותוך הפעלת גירויים שונים להעמיק במקורות אלה. כמו כן אנו מפעילים קבוצות ללימוד חווייתי של תולדות עם ישראל וארץ ישראל ("שבילי מורשת") וקבוצות מקבילות ללימודי א"י למבוגרים.

3. גיבוש חברתי: שיטת ההוראה מבוססת על קורס שנתי (או סימסטריאלי) עם מורה קבוע. שנת הלימודים נפתחת בדרך כלל בראשית ספטמבר ונמשכת עד סוף יוני או יולי. שיטה זו מסייעת ליצירת קבוצה מגובשת, אשר מעבר לעצם הלמידה, הופכת את התלמידים לקבוצת תמיכה חברתית.

4. שילוב לימודי א"י: בתכנית הפעילות מושם דגש רב על יציאה לשטח ולימוד בשטח, ככל שמאפשר לנו התקציב. בסעיף זה אנו מצפים לתמיכה מצד המשתתפים, שמממנים מכיסם כמחצית מעלות הסיורים. נושאי הלימוד בשטח ואזורי הסיור משולבים בתכני הלימוד של כל קבוצה. אנו משתדלים שכל קבוצה תזכה לששה ימי "תנ"ך בשטח" או "ציונות בשטח" צמודי-רכב במהלך השנה. כמו כן ישנן קבוצות שזהו הנושא השנתי שלהן.

5. חווית חג: כחלק אינטגראלי ממסגרת הלימודים אנו משלבים גם את ריתמוס השנה היהודית וכל חג מצוין במסגרת פעילות הקבוצה באמצעות אירוע מיוחד (מסיבה, הרצאה חגיגית, ביקור וכו') בהתאם לאופי החג.

6. סמינר סוף שבוע ("שבת-יחד"): אנו רואים חשיבות רבה לאפשר לכל קבוצה לחוות "שבת-יחד" במסגרת סמינר, ולכן יוצאים תלמידינו לסמינרי סוף-שבוע במסגרות מגוונות (בתי"ס-שדה, קיבוצים וכד'). שבת כזו, המלווה בתוכניות בעלות תוכן ומשמעות, כגון הרצאות, תפילות וסיורים רגליים בסביבה הקרובה, מותירה חוויה עמוקה וארוכת טווח בקרב המשתתפים.

סיכום: שילוב כל המרכיבים דלעיל, בכפוף לאפשרויות התקציביות שלנו, מהווה את הבסיס להצלחתו של פרויקט "הקבוצות הלומדות" שלנו, המופעל זה למעלה מעשור.

בכבוד רב,

ד"ר יאיר פז
מנהל מדרשת ירושלים

yairpaz@Schechter.ac.il